לכל אישה שמתכננת הריון, מומלץ להיבדק אצל רופא שיניים טרם ההריון. אם לא נבדקת טרם ההריון, רצוי להיבדק במהלכו.
לגבי טיפול שיניים, בעשרת השבועות הראשונים להריון רצוי להימנע מטיפולים שניתן לדחותם להמשך ההריון. טיפולים דחופים והכרחיים ניתן לבצע במהלך ההריון כולו. טיפול מתוכנן עדיף לבצע במהלך הטרימסטר השני להריון. בחודשים האחרונים להריון לא מומלץ לתכנן טיפולים ממושכים בגלל לחץ על שלפוחית השתן של המתרפאה וקשיי נשימה עקב לחץ של הרחם והאיברים הפנימיים לכיוון הסרעפת. אם בכל זאת יש צורך בכך, ניתן לבצע טיפולים בהפסקות תכופות לצורך הטלת שתן ואוורור הריאות.
הורמוני ההריון המיועדים לעבות את דופן הרחם לצורך אספקת דם טובה לשליה ולעובר ,עשויים להשפיע גם על רקמת החניכיים ולגרום להתעבות והתנפחות שלהם באזורים בהם יש דלקת חניכיים, אפילו קלה.
מצב זה מחייב הקפדה על היגיינה אוראלית וצחצוח קפדני לשם הסרת הפלאק, אע"פ שנשים רבות מתקשות לצחצח שיניים בתקופה זו בגלל הבחילות.
טיפולי חניכיים, מלבד הסרת אבנית והקצעת שורשים, לא מומלצים בתקופה זו בדרך כלל. לא מומלץ לבצע ניתוחי חניכיים בתקופת ההריון בשל תגובה לא צפויה של החניכיים, למעט במקרים קשים ביותר. קשה להתייחס לעומק כיסי החניכיים הנמדדים בתקופה זו מכיוון שהם עלולים להיות False pockets (כיסים מדומים) עקב התנפחות שולי החניכיים .
במקרה של טיפול אורתודונטי שהחל טרם ההריון, על האורתודונט לשקול לפי המצב אם לעצור את הטיפול או לקדמו כפי שתוכנן.
אין להשתמש בגז צחוק בהריון בשל חוסר וודאות לגבי השפעת החומר על העובר וההריון .מחקרים מראים שנשים בצוותי חדרי ניתוח ובמרפאות בהן מתבצע טיפול בגז זה , נוטות להפיל את העובר יותר מקבוצת ביקורת של נשים שלא שהו בסביבה רווית גז צחוק. במקרים של סיבוכי הריון כגון דימומים וצירים מוקדמים, יש לקחת בחשבון שטיפול שיניים עלול להוסיף חרדה ולחץ נפשי. במקרים של סכרת הריון ורעלת הריון יש להתייחס למצב איזון רמות הסוכר ו/או לחץ הדם ולבצע רק טיפולים הכרחיים (טיפולי חירום כגון ניקוז מורסה או התחלת טיפול בשורש שן מודלקת ) במעקב רפואי הדוק של גניקולוג או תוך כדי אשפוז.
בכל מקרה, על מנת להימנע מבעיות בזמן ההריון, מומלץ לטפל בפה ובשיניים לפני הכניסה להריון.